תורה תמימה על התורה, שמות כ״ב:ב׳

2 אם זרחה השמש עליו. וכי עליו בלבד זרחה, ומה ת"ל עליו, תני חדא, אם ברור לך כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו, ותניא אידך, אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו, קשיא סתמא אסתמא , לא קשיא, כאן באב על הבן, כאן בבן על האב . שם שם א׳

3 אם זרחה השמש עליו. וכי עליו בלבד זרחה השמש והלא על כל באי עולם זורחת, אלא מה זריחת השמש מיוחדת שהיא שלום לכל באי עולם, כך כל זמן שאתה יודע שאתה שלום ממנו בין ביום בין בלילה – ההורגו נהרג . ירושלמי סנהדרין פ"ח ה"ח

4 אם זרחה השמש עליו. יכול בא הכתוב לחלק בין יום ללילה שאם הרגו ביום חייב ובלילה פטור, ת"ל פ׳ תצא ולנערה לא תעשה דבר, מה להלן לא חלק הכתוב בין יום ללילה, אף כאן לא תחלק בין יום ללילה, ומה להלן אם היו לה מושיעין והרגתו חייבת אף כאן אם היו לו מושיעין והרגו חייב . מכילתא

5 דמים לו. ת"ר, דמים לו בין בחול בין בשבת. פשיטא, השתא בחול לא קטלינן בשבת מבעי, אמר רב ששת, לא נצרכא אלא לפקח עליו את הגל . סנהדרין ע"ב ב'

6 דמים לו שלם ישלם. תניא, ר׳ אליעזר בן יעקב אומר, הרי שהיו לפניו כדי יין וכדי שמן ושברן ויודע שהיא בשלום עמו והרגו חייב לשלם, לכך נאמר דמים לו שלם ישלם . מכילתא

7 ונמכר. ת"ר, היתה גנבתו חמש מאות ושוה אלף זוז אינו נמכר, מאי טעמא, ונמכר אמר רחמנא, ונמכר כולו ולא חציו . קדושין י"ח א׳

8 ונמכר בגנבתו. בגנבתו ולא בכפלו ולא בזממו . שם שם

9 ונמכר בגנבתו. ת"ר, ונמכר בגנבתו, כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למכרו, והני מילי באדם אחד אבל בשני בני אדם נמכר ונשנה . קדושין י"ח א׳

10 ונמכר בגנבתו. האיש נמכר בגנבתו ולא האשה, דאמר קרא ונמכר בגנבתו, בגנבתו ולא בגנבתה . סוטה כ"ג ב׳